#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר על סחורה ושווי הסחורה עומד לרדת או ליחרם ע""י המלך, האם צריך השומר למוכרה לפני שתופסד? ומה הטעם? ואם כן - מתי?"	רק שמגיע הזמן שיורד המחיר או שהמלך מגיע, ימכרנה - כי שמא, הבעלים רוצים את הסחורה לעצמם כדי לאוכלה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצב/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שקיבל חמץ לשמור ומתקרב חג הפסח -שהחמץ עומד להאסר, 1] ממתי צריך השומר למוכרו? 2] ולכמה זמן ימכרנו?	"1] לפני השעה החמישית - ובזמן שעוד יוכל למצוא בנ""א שירצו לקנותה.                     2]מוכרה רק לפסח, שאם ימכרנה לצמיתות, מפסיד לבעלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצב/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קיבל לשמור ס""ת, באיזה אופן מוטל על השומר לפותחו - וכל כמה זמן? ובאיזה אופן לא? וכשצריך לפותחו, האם מותר לו גם לקרוא בו [3 הגבלות]? 2]מה הדין כשקרא תוך כדי גלילה פעם בל' יום -לדעת הב""ח והש""ך ולדעת השו""ע?"	"1] כשבעלי הס""ת במדינת השומר,לא יגע בס""ת,                      כשבעלי הס""ת לא גרים במדינת השומר, פותחו -ותוך כדי פתיחת הס""ת, מותר אף לקרוא בו - וב3 הגבלות:1.לא יקראו בו 3 בנ""א אף באותו ענין. 2. לא יקראו בו 2 בנ""א ב2 ענינים. 3.לא יקרא בו אפילו אדם אחד  לדבר שלא למד מעולם או אפילו כשכבר למד בו אסור באופן שעושה בו הפסקות לקריאת תרגום.<br>נחלקו הפוסקים מתי מוטל על השומר לגלול את הס""ת: השו""ע סובר, פעם בי""ב חודש, הב""ח והש""ך סוברים, פעם בשלושים יום.                  <br>נחלקו הפוסקים בדעת השו""ע כשגלל את הס""ת פעם בל' יום ותוך כדי גלילה קרא בו, האם זה נחשב לשליחות יד:                דעת הש""ך, שזה נחשב לשליחות יד - שהרי השתמש בס""ת בזמן שאיננו צריך לגוללו,            דעת הקצוה""ח שאמנם מחלו הבעלים על גלילת הס""ת פעם בל' יום  אבל ודאי שגלילת הס""ת פעם בל' יום מועילה לס""ת ולכן א""א להחשיב  שפתח את הס""ת לצורך עצמו, ולכן גם כשקרא בו תוך כדי גלילה, אין זה נחשב לשליחות יד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצב/סעיף כ	"פרט 3 הגבלות שאסור לקרוא בו תוך כדי גלילה.<br>האם כשגלל את הס""ת בזמן שלא היה מוטל עליו לגוללו ותוך כדי גלילה קרא בו, זה נחשב לשליחות יד."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ח קיבל לשמור ספרי קודש - חלקם הם ספרים חדשים טרם יצאו- לשוק, וחלקם הם ספרים שיצאו כבר לשוק וגם לאותו ת""ח יש לו כמותם, וחלקם הם ספרים ארוזים וע""ג העטיפה החיצונית כתוב:""בשום פנים ואופן אין לפתוח! גזל!"". 1] באיזה ספרים  לכו""ע מותר לת""ח להשתמש? ומה הטעם? 2]באיזה ספרים נחלקו בו הפוסקים? 3]ובאיזה ספרים לכו""ע אסור?"	"1.מותר להשתמש בכל הספרים שאין לת""ח בביתו - שהרי הבעלים הפקיד  אצל ת""ח - על דעת שיוכל הת""ח להשתמש בו - וכמו המפקיד כסף  אצל חלפן כספים כיון שהוא יודע שישתמש בו.<br>2.נחלקו הפוסקים האם מותר להשתמש בספרים שאין לו -כשיודע שהבעלים מקפיד על השתמשות בספריו, דעת הסמ""ע שאסור -שהרי הרמ""א הביא סברא  יחידה להיתר השתמשות בספרים והוא - משום שהבעלים מסרו לו ע""מ שישתמש, דעת הלבוש והש""ך שמותר, כי ב""ד אף כופים  להשאיל ספרים למי שאין לו -וכמש""כ במדרש ובתוספתא שלא יבוזו לגונב ד""ת ומזכה בזה את הרבים.<br>3.אסור להשתמש בספרים שיש לת""ח כמותם ואף בסתמא- שהרי בזה אין אומדנא שנתנו לו כדי שישתמש וגם ב""ד לא יתירו לו להשתמש כשיש לו את אותם ספרים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצב/סעיף כ	יש כאן 3 סוגי ספרים ודין שונה לכל אחד	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור עט יקר ולקח  השומר את העט ע""מ לכתוב בו בלי רשות ולא הספיק לכתוב בו עד שנעלם העט לשומר או שחבר-השומר חטף לשומר את העט מחמת קטטה שביניהם, האם חייב לשלם? ומה הטעם?"	"חייב אף באונסי העט - כיון שהוא שומר וכתיבה בעט הוא שימוש שמחסר את העט ובנ""א מקפידים עליו -ובודאי כשמדובר בעט יקר, לכן כשהרים את העט ע""מ לכתוב בו, זה נחשב למעשה קנין שעושה אותו לשליחות יד שמחשיב אותו לגזלן ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור מקדחה והרים את המקדחה ע""מ לקדוח בה בלי רשות אך בסוף החליט לקדוח בה בעוד כמה ימים, בינתיים נפלה מידו המקדחה ונשברה, האם חייב לשלם על המקדחה?"	"קידוח במקדחה הוא שימוש שלא מחסר את המקדחה, ולכן לפי פשטות השו""ע יש תנאי כדי להחשיב לשליחות יד את המעשה שעושה שירים את החפץ ע""מ לחסרו, וכיון שהרים את המקדחה ע""מ לקדוח בה ולא ע""מ לחסרה, פטור לשלם על  המקדחה.                                                                                                  [דעת המחנ""א והגרעק""א, שהנימוק""י חולק וסובר שאף כשמרים ע""מ להשתמש בה ולא ע""מ לחסרה, חל עליו חיובי אונסין של שואל  בזמן שהרים את החפץ]<br>הנתיה""מ מחדש, שגם השו""ע סובר [כדעת הנימוק""י] שמיד כשמרים את החפץ נעשה שואל ולא דיבר השו""ע אלא בכלים שאין דרך הבעלים להקפיד.<br>אם נפלה לו המקדחה אחרי שכבר קדח בה, חייב - שהרי ע""י השימוש בה, נעשה שואל שלא מדעת וחייב באונסים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א	"חשוב!  1] האם השתמשות במקדחה נחשבת לשימוש המחסר?  2] כשמרים חפץ ע""מ להשתמש בו שימוש שאיננו מחסר  ולא הספיק להשתמש, ממתי נעשה שואל שלא-מדעת - האם תשובתך מוסכמת?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ביקש משמעון לשמור לו על כלי העבודה שלו המונחים במיתקן המיועד לו וקיבלם.                        לימים, נצרך שמעון לתקן בביתו את השולחן המתנדנד והרים את מיתקן כלי העבודה ולקח ממנו את המברגה של ראובן והבריג בה ומיד אחרי ההברגה החזיר את המברגה למקומה.                  אחרי כמה ימים פרצו גנבים לביתו של שמעון - ובין היתר גנבו גם את כל כלי העבודה של ראובן,  האם שמעון פטור לשלם או שמא חייב לשלם על כל כלי העבודה או רק על המברגה?	"על כל כלי העבודה - פטור - שהרי רק הרים אותם ולא התכווין להשתמש בהם.     על המברגה - ההשתמשות במברגה נחשבת לשאילה שלא מדעת [ולא לשליחות יד -כיון שלא חשב לחסרה] ולכן מן הראוי היה שאחרי שכבר הבריג במברגה יהיה חייב באונסין - וכדין שואל, אלא כיון שהחזירה למקומה, דינו תלוי במחלוקת הפוסקים, שהרמ""א סובר ששומר שהשתמש שלא מדעת והחזיר למקום שהיה קודם לפקדון, חוזר לדין השמירה שלו - ומעתה איננו חייב באונסין,ולדעת הברית-אברהם ג""כ פטור על שאר-הכלים - כיון שהשתמש רק בא' הכלים, נשאר להיות שומר על שאר-הכלים.    אבל שאר האחרונים חולקים על הרמ""א וסוברים שברגע שהשתמש בפקדון נפקע ממנו דין שומר וחייב אף באונסין על המברגה וכ""ש על גניבתה.<br>ואם לקח את המברגה מהמיתקן המיועד לכלי העבודה בלי להרים את המיתקן, לכו""ע אינו נחשב לשליחות יד בשאר הכלים - שהרי יש תנאי שיעשה מעשה משיכה או הגבהה בכל הפקדון כדי שזה יחשב לשליחו""י."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הרים את אחד החפצים של חברו ע""מ להשתמש בו [-""שואל שלא מדעת""] ועדיין לא הספיק להשתמש בו עד שכשהוא בא להשתמש בחפץ הוא שומע שהחפץ נעלם, האם הוא חייב לשלם על החפץ? ומה הטעם?"	"השו""ע כאן חידש [לא לפי האוקימתא של הנתיה""מ] שאינו נעשה שואל שלא מדעת ע""י הגבהת החפץ אלא ע""י השתמשות.                                                                         נחלקו הפוסקים דעת המחנ""א והגרעק""א שכל שיטת השו""ע נאמרה רק כלפי שומר - שכדי להפקיע ממנו דין שומר ולהעשות גזלן צריך שבפועל ישתמש בפקדון ולא מספיק הגבהת החפץ, אבל באדם רגיל שמתכנן להשתמש בחפצי חברו - מיד כשהרים את החפץ, נעשה עליו גזלן וחייב באונסיו, ולשיטתם יהיה חייב לשלם על החפץ אע""פ שלא הספיק להשתמש בו וגם החפץ לא נעלם על ידו,     וכך הדין יוצא ג""כ לדעת הנתיה""מ שהעמיד את דין השו""ע במקרה מסויים מאוד, אבל בשאר המקרים, מיד נעשה שואל כשהרים את החפץ.             שיטת שאר הפוסקים שבכל אופן שיטת השו""ע שאיננו נעשה שואל עד שבפועל ישתמש, ולכן לשיטתם, פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א	יסוד השאלה: ממתי נעשה שואל האם מכשהרים את החפץ או רק מהזמן שהשתמש	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור על כסאות-כתר פשוטים והשתמש בהם לשבת עליהם פעם אחת ואח""כ החזירם למקומם, ונגנבו הכסאות, האם חייב לשלם על הכסאות?"	"מסתבר שישיבה ע""ג כסאות פשוטים באופן חד פעמי היא נחשבת להשתמשות בדברים שאין הבעלים מקפיד על ההשתמשות בהם, ולכן דינו תלוי במחלוקת                                              הפוסקים כשהשתמש בדברים שאין הבעלים מקפידים להשתמש בהם ואח""כ החזירם למקומם,    שדעת הש""ך שההשתמשות בהם עושה אותו לשואל שלא מדעת ועי""ז פוקע ממנו דין שומר ולכן אע""פ שאח""כ מחזיר אותם למקומם, נשאר עליו חיוב אונסים וחייב לשלם על הכסאות.                   דעת הב""ח הסמ""ע והנתיה""מ שבדברים שהבעלים לא מקפיד על השתמשותם, אע""פ שבזמן שהוא משתמש בהם, הוא חייב באונסיהן - כי הוא לא גרע משואל מדעת, אבל לאחר שהחזירם למקומם, הוא חוזר לחיוב השמירה שהתחייב לבעלים ואם הוא ש""ח, הוא פטור לשלם על  גניבת-הכסאות.[ולדעת הרמ""א - פטור בכל השתמשות שאח""כ החזירה למקומה.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו להניח בביתו במקום קבוע שולחן ושיקבל עליו שמירה וקיבל שמירה ואח""כ [-השומר] השתמש בשולחן כשהשולחן נשאר במקום שביקשו הבעלים שייעדו לו, ואחרי ההשתמשות או תוך כדי השתמשות זרק שכן של השומר באונס ברזל כבד ונשבר השולחן,            האם השומר חייב לשלם על השולחן - וכדין שואל שלא מדעת?"	"בפשטות חייב - שהרי בזמן שמשתמש בפקדון, לכו""ע הוא חייב באונסיו,<br>אבל כשאירע האונס לאחר ההשתמשות יש 2 סברות לפוטרו:                            1.הנתיה""מ מחדש, שכיון שהמחייב של שואל הוא מה שכל ההנאה היא שלו, כששואל משתמש בחפץ ובזמן ההשתמשות עדיין נשאר החפץ לצורך שימוש הבעלים -במה שהוא נשאר במקום שהבעלים מעוניינים, איננו נחשב לשואל שכל ההנאה היא שלו, שהרי עדיין הבעלים נהנים  במה שהפקדון נמצא במקום שהם רוצים שהוא יהיה.<br>2.כשההשתמשות בשולחן נעשית בדרך ארעי יתכן שאין דרך הבעלים להקפיד בזה, וכיון שהשולחן נשאר במקומו, ה""ז כמו שהחזירה למקומו - ולשיטת הרבה פוסקים החולקים על הש""ך אע""פ שבזמן שהשתמש בשולחן היה לו דין שואל, מ""מ כשגמר להשתמש בשולחן חוזר השומר לחיוביו ופטור מאונסין, ולדעת הש""ך, כיון שנעשה שואל, נשאר חייב באונסין.<br>כשאירע האונס תוך כדי ההשתמשות, יש רק את סברת הנתיה""מ הנ""ל לפוטרו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א	"2 סברות לפוטרו כשאירע האונס לאחר ההשתמשות וסברא אחת מתוך ה2 הנ""ל לפוטרו כשאירע האונס תוך כדי השתמשות."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן לו לשמור קופסא שבתוכה 1000 דולר והניחה בקרקע או במקום אחר המשתמר, ולפתע הוצרך השומר בדחיפות ללוות את כל הדולרים ולקחם, ואח""כ החזירם לקופסא העומדת במקומה, ושוב נעלמה  הקופסא ותכולתה, האם חייב השומר? ומה הטעם?"	"חייב לשלם את כל ה1000 דולר-  שהרי השתמש בהם ונעשה עליהם שואל.             החידוש בדין זה הוא: שגם לדעת הרמ""א ששומר שהחזיר פקדון למקומו, חוזר לדיני שמירתו, אומר הרמ""א שדבר זה לא אמור כלפי כסף, כי ברגע שכבר השתמש בכסף, אנו לא מתייחסים למה שהחזירו למקומו - שמחמתו נחזירו לשמירתו אלא אדרבה אנו תולים שהוא ימשיך להשתמש בו ולכן הוא נשאר חייב באונסיו.                                           <br>וכלפי דין לכתחילה האם מותר לו להשתמש בזה, הוא תלוי, ששולחני או חנוני מותר, ובזה""ז פוסק השו""ע שכולם נחשבים כשולחני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א	"חשוב למה דין זה מוסכם גם לשיטת הרמ""א שהמחזיר למקומו חוזר לשמירתו..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל על עצמו לשמור על חבילת עוגיות ולקח כמה עוגיות מהחבילה בלי להרים את החבילה ותיכנן לגמור את כל החבילה אך באו אחרים והקדימוהו וחיסלו את החבילה, כמה השומר צריך לשלם? ומה הטעם?	"רק על העוגיות שאכל משלם, כי אמנם בדרך כלל ע""י שליחות יד מתחייב השומר באונסי הפקדון, יש תנאי כדי שהפקדון יהיה ברשותו : שיעשה בפקדון מעשה משיכה או הגבהה, וכיון שלקח את העוגיות בלי להרים את החבילה, אין זה שליחות יד.  אך בודאי צריך לשלם על העוגיות שאכל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על בקבוק יין עתיק והרים את הבקבוק כדי לשפוך את כולו ולא הספיק לשפוך אלא חצי מתכולת-הבקבוק ושאר תכולת הבקבוק נאבדה, האם מדין שליחו""י חייב לשלם את  כל שווי הבקבוק או רק את חצי הבקבוק ששפך? ומה הטעם?"	"משלם רק על חצי הבקבוק ששפך - ומדין מזיק, כי לא ניתן לחייב אותו מדין שליחו""י אלא כששלח את ידו כדי ליהנות מהפקדון אבל כששלח את ידו כדי להזיק, אין זה שליחו""י.[נימוק""י והובא ברעק""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור על ארנק מלא [היה בתוכו סך 50,000 דולר] קשור [-שגם בזה""ז אין לו היתר השתמשות] וידע כמה יש בו ושמרו היטב. לפתע, נצרך ל-100 דולר:1] מה הדין כשהרים את הארנק ולקח ממנו 100 דולר ואח""כ נגנב הארנק, כמה חייב השומר? ומה הטעם?<br>2]מה הדין כשרק הרים את הארנק ע""מ לקחת ממנו את ה100 דולר ולבסוף החליט שיותר טוב לשמור את ה100 דולר שמתכנן לקחת עוד מעט מהארנק בתוך הארנק ולבסוף נגנב או נאנס הארנק, האם משלם? ואם כן, כמה?"	"1.חייב לשלם את ה100 דולר - שהרי לקח 100 דולר, אך על ה49,900 דולר הנותרים, הוא פטור עליהם  ואע""פ שהתחדש בשליחו""י ששליחו""י במקצת נחשב לשליחו""י בכל הפקדון, גדר החידוש הוא שכל מה שהוא מתכנן לקחת לעצמו אע""פ שעדיין הוא לא לקח אלא חלק, הוא חייב באונסין של כל מה שהוא מתכנן לקחת, אבל על מה שהוא לא מתכנן לקחת, הוא פטור, ולכן באופן הזה שלא היו לו תכנית לקחת את ה49,900 הוא פטור עליהם.<br>2. לכו""ע חייב לשלם 100 דולר - שהרי בשליחות יד התחדש שהמרים פקדון ע""מ לחסרו - אע""פ שלא חיסרו, חייב לשלם כאילו חיסרו.                     אבל כלפי כל הפקדון [סך 50,000 דולר], נחלקו הראשונים האם הוא חייב לשלם את כולו, שיטת הרי""ף והרא""ש שחייב, כי בשליחו""י התחדש שזה נחשב שהשתמש בכל הפקדון,    שיטת הרמב""ם והשו""ע שזה ספק - כי הגמ' נשארה בבעיא דלא איפשטא האם גם בכספים שייך לומר שה100 דולר משתמרים יותר כשהם נמצאים יחד עם כל הכסף וא""כ חייב לשלם את כל שווי הפקדון - כי זה נחשב שהוא משתמש בכל הארנק או שמא בכספים לא שייך לומר כן.               אבל הרי""ף והרא""ש הנ""ל ס""ל, שלדידן שקי""ל שליחו""י א""צ חסרון, גם כשאין לו תועלת במה שנשאר ביחד עם שאר הפקדון - אותו חלק פקדון שרוצה לקחת לעצמו, זה נחשב לשליחו""י במקצת ולכן חייב על כל הפקדון. <br>בזה""ז, גם לרי""ף ולרא""ש יהיה פטור כשנאנס הארנק, שהרי כדי לחייב על אונס, אנו חייבים להגדיר אותו לשולח יד, וכיון  שפוסק השו""ע שבזה""ז יש היתר לכל אחד להשתמש בכסף שהופקד אצלו כשהוא לא קשור ולא חתום ולא אמר לו הבעה""ב שהוא מקפיד על ההשתמשות, כי כולנו נחשבים לשולחני,  כל זמן שעדיין לא השתמש, הרמת הארנק לא מחשיבה אותו לשולח יד , ולכן יהיה חילוק מה אירע לארנק - שבנאנס, יהיה פטור כי הוא לא שלח יד, אבל בנגנב, יהיה חייב לשלם את כל הארנק, כי ההיתר השתמשות מחשיבו לשומר שכר.     וכמו""כ אם לקח 100 דולר, גם בזה""ז, חייב בכל הארנק, כי ההשתמשות בחלק מהכסף, מחשיבתו שואל בכל הכסף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר ששלח שליח להשתמש בפקדון השתמשות שמחסרת את פקדון או לאוכלו, מי חייב - השומר או השליח?	"בגמ' יש ריבוי שאע""פ ששליחות לשליחו""י היא שליחות לדבר עבירה, חל השליחות ומתחייב השומר- המשלח.         ונחלקו הפוסקים כיצד לבאר את החידוש הזה, הש""ך והסמ""ע מחדשים שברוב האופנים השליח שעשה בידים את השליחו""י, חייב ולא השומר, ורק ב3 אופנים חייב השומר - ומשום שבאותם אופנים א""א לחייב את השליח והם: 1. כשהשליח אין לו לשלם. 2. כשהשליח הוא לא בר חיובא. 3. כשהשליח היה שוגג - שלא ידע שמשתמש בפקדון.                אבל הגר""א והנתיה""מ ושאר הפוסקים לומדים, שהשומר תמיד חייב - ואע""פ שיש תנאי בשליחו""י שיעשה השולח""י מעשה, המעשה שעשה השליח, מתייחס אל השומר.[נתיה""מ]                            כשאכל השליח, חייבים שתיהם ויגבה ממי שירצה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שומר שאמר שישלח יד ולא שלח, האם חייב?       2]קיבל לשמור ושלח את אחד מבניו להשתמש בפקדון, מה הדין כששלח את בנו הקטן - האם חייב השומר? ומה הטעם [1 מתוך 2]? ומה הדין כששלח את בנו הגדול?	"1]פטור -שהרי לא שלח.[ב""ה במשנה]                                              2]כששלח את בנו הקטן חייב השומר  -שאע""פ שקטן איננו בפרשת שליחות ומעשה הקטן לא יכול להתייחס אל המשלח - השומר, חייב: 1. מדין פשיעה - שהרי אין לך פשיעה גדולה ממה ששולח להשתמש בפקדון [מהרי""ט המובא ברעק""א ובקצוה""ח] 2. שהרי כשהשליח אינו בר חיובא אף הש""ך והסמ""ע כתבו שהשליחו""י מתייחס אל המשלח.            <br>ואם שלח את בנו הגדול, הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים כשאפשר לחייב את מי ששלח את ידו האם חייב המשלח, שלדעת הגר""א והנתיה""מ אף בבנו הגדול חייב השומר ומדין שליחו""י שהתחדש בה שיש שליחות לדבר עבירה, ולדעת הסמ""ע והש""ך  חייב הבן הגדול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ד	לשאלה 2 א' מהטעמים הוא האם מה ששולח לשלוח יד נחשב לפשיעה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה 3 תנאים יש כדי שמעשה השומר יחשב לשליחות יד?	"1.יעשה מעשה בפקדון שיזיז את הפקדון ממקומו-כמו משיכה או הגבהה.                         2.שיתכווין לחסרו.    3.וליהנות מחסורו. - לאפוקי כשמרים ע""מ לחסרו בדרך מזיק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הבעלים ייחדו מקום לפקדון והפקדון התחיל להתקלקל ע""י השמש שהיתה במקום, ולכן העביר את הפקדון למקום אחר ואח""כ נשבר הפקדון במקום שהניח, האם חייב השומר לשלמו? ומה הטעם?"	פטור - שהרי הרים את הפקדון לצורך הפקדון, והוא לא נחשב ששלח בו יד.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] לא יחדו הבעלים מקום לפקדון והעביר את הפקדון מהמקום שבו הוא היה עד עכשיו ושינה את מקום הפקדון ואח""כ נגנב הפקדון, האם חייב לשלם השומר? ומה הטעם?   2] ובאיזה אופן  כשייחדו הבעלים מקום לפקדון לכו""ע חייב? ובאיזה אופן נחלקו בו הפוסקים?  ומה הם הסברות של כל דעה?"	"1.כשלא ייחד לו הבעלים מקום לשמירה, פטור, שהרי מלכתחילה היה יכול להניח את הפקדון במקום שבסוף הניחו.    2.כשייחדו הבעלים מקום ששם ישמרנו ושינה למקום שהוא פחות משומר מהמקום שייחדו הבעלים אפילו שהמקום ההוא פחות משומר רק כלפי דבר מסויים כגון כלפי שריפה ולבסוף הפקדון לא נשרף אלא נגנב וכלפי גניבה 2 המקומות הם שווים, חייב לכו""ע -ומדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס שמחמת הפשיעה.                                                   אם העביר את הפקדון למקום שהוא שוה בשמירתו למקום שייחדו לו הבעלים בכל הדברים וכ""ש כשהמקום שהשומר העביר הוא מקום יותר משומר מהמקום שייחדו לו הבעלים ואח""כ נגנב הפקדון , נחלקו הפוסקים האם חייב השומר,             הסמ""ע סובר שחייב [ואפילו כשהמקום הב' יותר משומר] כי הוא פשע במה ששינה מהמקום שייחדו לו הבעלים,       הנתיה""מ סובר שפטור, כי אע""פ שלכתחילה אסור לשומר להעבירו מקום כיון שייחדו לו הבעלים, בדיעבד פטור - כי אין זה גרע ממה שלא מחשיבים את שומר שמסר לשומר לתחילתו בפשיעה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ו	יש חילוק ביון ייחד לו מקום ללא ייחד	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר הוציא את הפקדון ממקומו ואח""כ החזירו למקום שהוא היה  בתחילה ואח""כ נשבר הפקדון:        1] באיזה 2 אופנים חייב לשלם אף כשנשבר אחרי שהחזירו למקומו [כשייחדו מקום לפקדון וכשלא ייחדו]? ומה הטעם?                 2] באיזה 2 אופנים פטור לשלם גם כשנשבר תוך כדי שהחזיק את  הפקדון? ומה הטעם?                      3] באיזה אופן חייב לשלם רק כשאירע השבירה תוך כדי שהחזיק בו? ומה הטעם?"	"1]כשהרימו ממקומו לצורכו ע""מ לחסר בו, אף כשהחזירו למקומו, הפקדון עומד ברשותו, כי הרמתו נחשבת לשליחות יד.                                נחלקו הפוסקים כשקבעו עמו הבעלים שהפקדון יהיה מונח במקום מסויים דווקא והשומר העבירו ממקומו כדי להשתמש במקום והניחו במקום יותר משתמר ונשבר מחמת שינוי המקום, דעת הסמ""ע שזה נחשב לתחילתו בפשיעה וסופו באונס שמחמת הפשיעה וחייב,  והנתיה""מ סובר, שכשהניחו במקום יותר משתמר, פטור, שהרי אין זה גרע משומר שמסר לשומר - שהמסירה לא נחשבת לתחילת-פשיעה.<br>2]פטור אף כשנשבר תוך כדי שהחזיקו: כשהזיז את הפקדון ממקומו לצורך הפקדון - כי אין כאן לא שליחות יד בפקדון ולא השתמשות בפקדון.               וכן כשהזיזו ממקומו לצורך השתמשות במקומו אבל אין שום סיבה לומר שמחמת שהזיזו נשבר.<br>3] חייב רק כשנשבר תוך כדי שהחזיק: כשהבעלים לא ייחדו מקום לפקדון והזיזוהו לצורך  השתמשות במקומו ויש לנו לתלות שנשבר מחמת כובד-הפקדון - שלא היה לטלטלו ממקומו [נתיה""מ] ואעפ""כ פטור כשנשבר אחרי שהניחה במקומו - ואע""פ שנשבר מחמת שינוי-המקום,  כי הפשיעה היא מה שהזיז את הפקדון - ולא מחייבים על תחילתו בפשיעה וסופו באונס שמחמת הפשיעה אלא כשקיימת הפשיעה בעולם - וזה לא שייך כשהניחו במקומו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ו	אופן 1 מתוך תשובה 1 איננה מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה 3 פקדונות מותר לשומר להשתמש בהם בלי שיבקש רשות מהבעלים? ומה הטעם?	"1.כספים - לשולחני ולחנוני,כשאינם קשורים וחתומים- כי ע""מ הפקידם אצלו.    ודעת השו""ע שבזה""ז, כולם דינם כשולחני - כי רוב עסקינו במעות.                             2.לקרוא בס""ת תוך כדי שהוא פותחו ובתנאי שהבעלים לא נמצאים באותה מדינה.                        3.בספרים לת""ח כשאין לו אותם - בסתמא [-שלא דיבר עם הבעלים האם הם מסכימים]  ומשום - שעל דעת כן הפקידם אצלו.                              וכשיודע שהבעלים מקפידים - נחלקו הפוסקים, דעת הלבוש והש""ך שמותר - כי ב""ד כופין להשאיל ספרים למי שאין לו, והסמ""ע אוסר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז	2 מתוך 3 הם אותו מין של דבר	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלפן כספים שקיבל כסף לשמור והבעלים מבקשים שיחזיר להם את הפקדון, תוך כדי שהולך להחזיר להם - האם מותר לחלפן-הכספים להחליף להם את הכסף? ומה הטעם?	"מחלוקת הפוסקים הש""ך מתיר שהרי כל זמן שהוא שולחני, יש לו היתר השתמשות בהם, שאר פוסקים אוסרים כי יש כח לבעלים לעצור את זכות השומר מהשתמשותו בפקדון, וכשבקשוהו בחזרה, זה נחשב שעצרוהו להשתמש בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל כסף לשמור ולא אמר לו בעל הכסף כלום - האם מותר לו להשתמש בכסף? -  בשולחני,  בחנוני,  בבעה""ב מדינא דגמרא ובזה""ז,   וכשהכסף קשור או חתום?"	"1כשהכסף קשור או חתום, תמיד אסור כי זה סימן שהבעלים מקפידים.                                          כשהכסף לא קשור ולא חתום, לשולחני ולחנוני מותר - כי ע""מ כן נתן לו שיוכל להשתמש בו.          לבעה""ב ,מדינא  דגמ' אסור, אבל פוסק השו""ע ומקורו מהמרדכי שמותר, כי רוב עסקינו בכסף ודינינו כשולחני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל כסף כדי לקנות בו סחורה ונגנב הכסף, באיזה אופן פטור? באיזה אופן חייב?	"כשאחרי שקיבל ממנו את הכסף, הודיע לו מקבל-הכסף שלא יוכל לקנות לו סחורה ולא הספיק לבעלים לקחת ממנו את הכסף עד שנגנב, פטור -כי ברגע שהודיע לו, נאסר השימוש למקבל בכסף ויצא מדין ש""ש.                                      כשלא הודיע לו - אע""פ שאח""כ החליט לא למכור לו, נשאר עליו דין של ש""ש - כי בזמן שהוא קיבל את הכסף, חל עליו דין של ש""ש ואח""כ שהחליט לא להשתמש בו, נשאר לו דין של שולחני שחייב בגניבה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על כספים ונגנב הכסף:                    1]באיזה אופן חייב בפשיעה ופטור מגנו""א ומאונס?            2]באיזה אופן חייב בגנו""א ופטור מאונס?                                      3]באיזה אופן חייב אף באונס?"	"1.כשאסור לו להשתמש בכסף [-כמו בעה""ב או אפילו שולחני אם הכסף קשור או חתום].               2.כשמותר לו   להשתמש  בכסף [כמו שולחני או בזה""ז אפילו בעה""ב] ועדיין לא השתמש בו.          3.כשכבר השתמש בכסף ואפילו רק במטבע אחד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן היה לו סכום גדול שרצה לשומרו ונתן לחברו להוליכו למקום קרוב שיש בו דרך-קצרה בחינם או בשכר  והכסף נגנב לפני שהשתמש בו, מתי דין המוליך כשומר שכר? ומתי דינו כשואל - שחייב באונסין? ומה הדין כשנתנו לו להוליך לעיר אחרת שהיא דרך ארוכה וגם שילמו לו שכר על ההולכה?	"כשקיבלו בחינם ולא השתמש בכסף, דינו כש""ש - מחמת ההיתר השתמשות בכסף, ואם השתמש, דינו כשואל וחייב באונסיו.  ואפילו אם השתמש רק בחלק מהכסף, נעשה שואל על כל הכסף, וגם אם החזיר לקופסת הפקדון את הכסף שלקח, נשאר עליו דין שואל - כי אנו אומרים שמסתמא ישתמש בו עוד.           ומצינו 2 אופנים שנחלקו הראשונים  האם הוא חייב באונסי הכסף אע""פ שעדיין לא השתמש בכסף: י""א, באופן שמקבל שכר, ומשום שבחינם, דינו כש""ש, ע""י קבלת שכר, חיובו עולה דרגה ודינו כשואל,         וי""א, שאם נתנו לו לשמור לתקופה ארוכה אפילו בחינם -כמו באבידה, דינו כשואל - ומשום שרק כשאינו יודע מתי יקחו הבעלים בחזרה את הפקדון, חסר לו בהנאה ולכן איננו אלא ש""ש אבל כשהפקידו לתקופה ארוכה הנאתו מהכסף מרובה - מחמת שיכול להשתמש בו הרבה זמן והרי הוא דומה לשואל.                    אך כיון שגם כשנתנו הבעלים פקדון לתקופה ארוכה, תמיד  הם יכולים לחזור בהם ולבקש בחזרה את הפקדון אפילו באמצע הזמן שהבטיחו, לשומר חסרה הנאה מהפקדון שהרי תמיד יכולים הבעלים לדורשו, אבל כתב הגליא-מסכת [המובא בפ""ת] שכששלחו הבעלים להוליך כסף - שהבעלים לא יודעים היכן השליח יש הנאה מרובה לשליח ועי""ז הוא נעשה ש""ש,                   ולפי""ז, באופן שמקבל שכר על ההולכה לדרך-ארוכה, לכו""ע חייב באונסין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ו	"2 אופנים ששנויים במחלוקת האם הוא שואל אך ניתן לצרפם למקרה אחד שבו לכו""ע דינו כשואל"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל כסף לשמור ולקח את הכסף ללא רשות הבעלים והשקיע אותו והרויח ממנו:<br>1] באיזה אופן הולכים כל הרווחים לבעלים?   2]באיזה אופן חולקים ביניהם?         3] באיזה אופן מקבל השומר את כל הרווחים?   4]מה הדין כשהשומר טוען שבזמן שהשקיע את הכסף, התכווין להרווחת עצמו ולעבור על מה שאמרו לו מפורש הבעלים שהם התחלקו ברווחים?	"1.כשהשומר מודה שבזמן שהשקיע את הכסף, התכוון לתת את הרווח לבעלים אלא שעכשיו הוא מתחרט, וכ""ש כשהבעלים אמרו מראש במפורש לשומר שכל הרווחים ילכו אליהם אלא שטוען השומר שלא שמע להם והתכווין להרווחת עצמו, השומר לא נאמן.                                                <br>2.כשאמרו הבעלים מראש שהם יחלקו בשוה את הרווחים - ומשום שמסתמא בזמן שהשקיע התכווין להרווחת שניהם.                                                                                                      <br>3.כשהשומר לפני שהשתמש בכסף העמיד 2 עדים ואמר לפניהם שיקח את הרווחים לעצמו.         4.כשהבעלים לא דיבר על זה עם השומר כלום והשומר טוען שהתכוין בזמן ההתעסקות להרווחת עצמו, נחלקו הראשונים והפוסקים האם נאמן, והרמ""א והט""ז פוסקים שאינו נאמן וכל הרווחים הולכים לבעלים, ודעת הסמ""ע והנתיה""מ שנאמן - כי  מסתבר שעבד להרווחת עצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל כסף לשמור ובאו גנבים וכדי להציל א""ע מסר בידים לגנבים את הכסף של הפקדון:        1]מה הדין כשהיו הגנבים יכולים לקחת את הפקדון גם בלי שהוא היה מוסר להם בידים?                               2]כשלא היו יכולים לקחת את הפקדון בלי שהשומר היה מוסר להם, באיזה אופן פטור בזה? ומה הם 2 הטעמים בזה?                     3] ובאיזה אופן חייב בזה? ומה הטעם?"	"1.כשהגנבים היו יכולים לקחת את הפקדון גם בלי שהוא היה מביא להם.  או אפילו כשלא היו יכולים לקחת את הפקדון בלעדיו וגם נתן בידים לגנבים את הפקדון אבל לא ידוע עליו שהוא אמיד - ועל כרחך שהסיבה שבאו הגנבים היא מחמת הפקדון - שהשמועה על הפקדתם הגיעה לאזני הגנבים, פטור.<br>                                                                                                                 2.הראשונים כתבו [ומביאם הש""ך] שעל דעת כן הפקידוהו שאם יבואו עליו גנבים, יוכל לתת להם את הפקדון.            ועוצמת החידוש בזה, שאע""פ שמסירה בידים לגנבים - לחלק מהראשונים היא נחשבת למזיק, מ""מ פטר הבעלים את השומר לא רק מחיובי אחריות של שומר אלא גם מחיובי מזיק.               והסמ""ע כתב שהשומר ל""צ להפסיד בגלל שקיבל ע""ע לשמור.                                                 3.כשהגנבים לא היו יכולים לקחת את הפקדון בלעדיו והשומר מוחזק לאדם אמיד - כי הוא הציל את עצמו בממון חברו ולא באו מחמת  הפקדון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אדם עשיר קיבל לשמור כסף שנאסף לצורך פדיון שבויים ושודדים חטפו את העשיר ולא היה עליו שום כסף חוץ מהכסף שנתנו לו לשמור שנאסף עבור פדיון שבויים ופדה את עצמו בכסף הזה:      1]באיזה אופן חייב להחזיר לקופת השבויים את הכסף שפדה א""ע בו?    2] באיזה אופן פטור? ומה הטעם?"	"1.כשהכסף נאסף לצורך שבויים מסויימים, חייב להחזיר. [וכמובן - באופן שפשע בדיני השמירה שתפסוהו הלסטים בדרך והיה אסור  לו לצאת עם הכסף אלא לשומרו בקרקע או להניחו ע""ג בטנו, אז חייב אפילו כשהכסף לא היה מיועד לשבויים מסויימים.]                                                   2.כשהכסף לא נאסף עבור שבויים מסויימים - אע""פ שיש הרבה כסף לאותו עשיר, כי אין לך פדיון שבויים גדול ממה שפדה א""ע בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל פירות לשמור ועירבם עם פירותיו ולא אכל מהם ונחסרו מהפירות:              1]מתי צריך לשלם? 2] מתי צריך לישבע? 3] מתי פטור מלשלם ומלישבע?	"1.כשפירותיו שעירבן בהם היו גרועים מהפירות שקיבל לשמור, חייב לשלם - כי יש לנו לתלות שנוצר חסרונם מחמת שעירב בפירות יותר גרועים.<br>2.כשעירב בפירות ששוים לפירות שקיבל לשמור ונחסר בהם יותר ממה שאמדו חז""ל שבדרך כלל אמור ליחסר, נשבע שלא פשע בשמירתם שתגרום להם להחסר יותר.<br>3.כשנחסר כמו השיעור שאמדו חז""ל שאמור ליחסר, פטור לשלם ולישבע.[סמ""ע] ובריטב""א כתב שתמיד נשבע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א הפקידו אצלו כלים בלי קבלת-אחריות של גניבה-ואבידה: 1] ששוויותם 4000 $ 2]כלים ששוויותם 1000  $  ואמר להם השומר שהוא מניח את  הכלים של שתיהם במקום אחד והסכימו וכך הוא עשה, ואח""כ נגנבו או נאבדו מתוכם כלים בשווי 1500 $ , מי מפסיד מהגניבה? וכמה יקבלו כל אחד מהמפקידים?"	"נחלקו הפוסקים, התרוה""ד והרמ""א סוברים, שבעל ה1000 $ מקבל כלים בשווי  1000 $ ורק בעל ה4000 $ מפסיד את כל השווי של ה1500 $ ויקבל רק סך 2500 $, והטעם,שמדין כל דפריש מרובא פריש אנו תולים שהגניבה/האיבוד היה בסכום הגדול.          לדעת הנתיה""מ, כיון שכל הנידון שלנו הוא של מי שייכים  הכלים שלפנינו, אין לזה  שייכות לדין כל דפריש [-שהוא נאמר הכרעה בספק על הפרישה] ולכן מתאים לומר בזה יחלוקו - מדין הכרעה של קבוע כמחצה על מחצה.       אך במקרה הנ""ל , כיון שנשאר לפנינו 2500 $ ובעל ה1000 $ מודה ש1500 $ מתוכם הם לא שייכים לו, נותנים לבעל ה4000 $ את ה1500 $, וביתרה - סך 1000 $ הם חולקים בשוה , ויוצא שבעל ה1000 $ מקבל 500 $ ובעל ה4000 $ מקבל 2000 $."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א הפקידו אצלו: 1] כלים ששויותם 4000 $ 2]כלים ששויותם  1000 $ והשומר אמר לבעלי-הכלים:1] שהוא רושם כמה הפקיד כל אחד והוא לא מקבל ע""ע אחריות של גניבה ואבידה. 2] שהוא מניח את הכלים במקום שהוא מניח שם את הכלים ששייכים לו והם הסכימו, והכלים  ששייכים לו היו שוים 7,000$ =ס""ה השווי של כל הכלים ביחד עם  הכלים של 2 הפקדונות הם סך 12,000 $, ואח""כ נגנבו/נאבדו כלים בשווי של  1,500 $ ובס""ה נשארו כלים בשווי של  10,500 $, מי מפסיד מהגניבה? וכמה מקבל כל אחד? [3 שיטות]"	"נחלקו הפוסקים ו3 שיטות בדבר:                                              1.דעת התרוה""ד והש""ך,השומר מקבל את כל כספו - כי מדין מוחזק אנו תולים שכל כספו נשאר ברשותו, וכמו כן המפקיד 1000 $ לא מפסיד, כי מדין כל דפריש אנו תולים שהגניבה היתה רק בכסף של המפקיד 4000 $, והמפקיד 4000 $ יקבל את היתרה - סך 2500 $ בלבד.       החידוש הגדול בזה, שאפילו כשהיה מונח באותו ארנק כסף של השומר שהיה סכום כסף יותר גדול משל המפקיד, כיון ששייך לומר כל דפריש כלפי המפקיד 1000 $, מפסיד המפקיד 4000 $.             2.דעת הנתיה""מ, השומר מקבל את כל כספו מדין מוחזק - וכדעת התרוה""ד והש""ך, אבל כלפי המפקידים, מעיקר הדין  2 המפקידים צריכים לחלוק בשוה בהפסד - ומדין קבוע, שהרי לא שייך לומר בזה כל דפריש כיון שהנידון שלנו הוא לא על הפרישה אלא על הכסף שלפנינו, אלא שבמקרה הזה כיון שלמוחזק היה בארנק 7000 $ ,אחרי שנתנו למוחזק 7000 $  מה10,500 $ שנשאר, נשאר 3,500 $ והמפקיד 1000 $ מודה ש2500 $ מתוכם הם לא שייכים לו, לכן מקבל המפקיד 4000 $ 2500 $, וב1000 $ שנשאר הם חולקים בשוה = ס""ה המפקיד 4000 $ מקבל 3000 $ והמפקיד 1000 $ יקבל 500 $.                             3.דעת הגרעק""א, שרק השומר מפסיד את כל הכסף שנגנב , כי אע""פ שהשומר הוא מוחזק, כיון שהוא בעל-הרוב לכן תולים שכל הכסף שנאבד הוא מכספו, ו2 המפקידים לא מפסידים כלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"4 בני-אדם הפקידו אצל אדם אחד אתרוגים - כל אחד כמות אחרת:     1]הפקיד 20 אתרוגים. 2] 8 אתרוגים.  3] 3 אתרוגים. 4] 2 אתרוגים.     וכל אחד עשה סימונים על אתרוגיו והשומר שמרם היטב.               וחדר גנב למקום והוריד את כל הסימונים שע""ג האתרוגים וגנב מתוכם 10 אתרוגים.       מה הדין:1]כשלא ראינו את הגנב לוקח את האתרוגים, וכשראינו את הגנב לוקח את האתרוגים, מי מפסיד בגניבת האתרוגים? וכמה? ומה הטעם?                     2] האם יש חילוק האם הגנב הוציא את כל האתרוגים מהמקום שבו הם היו מונחים?          3] האם יש חילוק אם הגנב היה יהודי או גוי? ומה הסברא בחילוק?       4] באיזה 3 אופנים לכו""ע כל המפקידים מתחלקים בשוה בהפסד, מדין קבוע? ומה הטעם?                                  5]כיצד נעשית החלוקה?"	"1.נחלקו הפוסקים מי מפסיד בגניבה: דעת מהר""ח-או""ז והש""ך, שרק בעל ה20 אתרוגים [-שהיה לו את הכמות הגדולה של האתרוגים] מפסיד בגניבה ושאר המפקידים לא מפסידים מהגניבה כלום, והטעם שמדין כל דפריש מרובא פריש אנו תולים שהגניבה היתה רק מאתרוגיו,                  וב2 תנאים: 1. כשהוציא הגנב את כל האתרוגים ממקומם. 2. שלא ראינו את הגנב בזמן שגנב את  האתרוגים, שע""י  התקיימות 2 התנאים האלו, זמן לידת-הספק הוא רק כשאנו מגלים את הגניבה, אבל אם הגנב השאיר חלק מהאתרוגים במקומם או שראינו את הגנב בזמן שהוא גונב את האתרוגים, זמן לידת-הספק היא בזמן שראינו את הגנב גונב או בזמן שאנו מגלים שנשארו האתרוגים במקומם ואנו אומרים דין קבוע  על האתרוגים שנשארו ויחלוקו.<br>דעת הקצוה""ח, שאפילו בהתקיימות 2 התנאים הנ""ל, אנו אומרים דין יחלוקו על האתרוגים שלפנינו מדין קבוע, כי אע""פ שלנו נולד הספק רק אחרי שגילינו את הגניבה, כיון שהגנב מצווה ב""לא תגנוב"" - בין אם הוא יהודי ובין אם הוא גוי, נחשב שנולד הספק במקום הקביעות, ולכן כל בעלי-האתרוגים מפסידים בגניבה.<br>3.דעת הנתיה""מ שיש לחלק בין אם הגנב הוא גוי או יהודי - שכשהגנב הוא יהודי, יש על האתרוגים שלפנינו דין קבוע - שהרי יהודי מצווה בהשבת-גזילה ולכן כולם מתחלקים בהפסד מהגניבה, אבל כשהגנב הוא גוי, אע""פ שמצווה הגוי ב""לא תגנוב"", כיון שהגוי לא מצווה בהשבת-גזילה, זמן לידת-הספק הוא רק כשגילינו את הגניבה -שהוא אחרי שהגוי הוציא ממקומם את כל האתרוגים - של""ש לומר בזה דין קבוע אלא כל דפריש ומפסיד בגניבה רק בעל ה20 אתרוגים ושאר המפקידים לא מפסידים כלל.<br>4. 1.כשהגנב היה יהודי. 2.כשראינו את הגנב מוציא את האתרוגים - שאז נולד לפנינו הספק. 3.כשהגנב השאיר במקומם אתרוגים - שלא גנבם.         5.במקרה הנ""ל נשארו 23 אתרוגים לאחר הגניבה, ואין שום סברא שהמפקידים שהפקידו קצת אתרוגים יתחלקו בשווה  במה שנשאר, ולכן  המפקיד 20, בתחילה יקבל 15 אתרוגים עד שיגיע ל8 אתרוגים ואז יתחלק רק עם המפקיד 8 אתרוגים ב5 אתרוגים עד שיגיע ל3 אתרוגים ואז יתחלקו שלושתם באתרוג ה3 ואח""כ יתחלקו 4 המפקידים בשווה ב2 האתרוגים בשווה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפקידו אצלו כלים כמה בנ""א ושמרם היטב לבל יגע בו אף א' מהילדים ואעפ""כ אחד הילדים לקח בטעות מאחד הפקדונות ואיננו יודע מהיכן, וממי, מי מפסיד - כשכל כלי הפקדונות היו שוים באותו סכום, וכשהיה חילוק בשווי  של הפקדונות?"	"כששווי ההפקדות הוא שוה, לכו""ע יחלוקו, שהרי אין סיבה לתלות באחד יותר מהשני.<br>כשהשווי של הפקדונות לא שוה, הדבר תלוי במחלוקת התרוה""ד והרמ""א עם הנתיה""מ, שלדעת התרוה""ד והרמ""א, בעל ההפקדה הגבוהה, מפסיד - כי מדין כל דפריש אנו תולים שהגניבה היתה בכסף שלו, ולדעת הנתיה""מ, יחלוקו מדין קבוע -שהרי  הספק הוא של מי הכסף שלפנינו [אלא שהחלוקה היא רק בכסף שיש ספק האם הוא שייך לכולם ובכסף שברור לנו שהוא שייך רק לאחד או לשתים מהם, א""צ כולם לחלוק בו].       אך יל""ע בזה, שלכאורה כשא' הילדים היה יכול לקחת מא' הפקדונות ה""ז פשיעה, ולמה שלא יצטרך האבא  להשלים את החוסר שבפקדונות,          ובמקום ששמרם היטב לבל יגעו בהם הילדים אלא שאעפ""כ להפתעתו נגעו, תהיה הנפק""מ הנ""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפקידו אצלו 2 בנ""א $ כל אחד סכום שונה ועירבם יחד בהסכמתם ורשם לעצמו כמה כל אחד הפקיד ונגנב או נאבד חלק מהכסף, כמה מפסיד כל אחד? ומה הדין כשעירב ב$ גם $ שלו ובהסכמתם, האם ישתנה הדין?"	"תמיד הם חולקים לפי אחוזים - כי הם נעשו כמו שותפים לפי יחס של ערך הכסף, ואף כשהשומר מוחזק בכסף, לא יקבל אלא לפי ערך האחוזים שהיה לו ב$ - כי נעשו כולם שותפים לפי ערך הכסף. [תרוה""ד ורמ""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנו לו לשמור על חבית-יין מלאה /קרטון פירות /מי-פירות ולקח בלי רשות חלק מהיין /מהפירות /ממי-הפירות ושאר היין /המי-פירות /הפירות  התקלקלו,  מתי חייב לשלם על כל מה שנתנו לו לשמור? ומה הטעם?          ומתי חייב רק על מה שלקח שלא ברשות?	"ביין חייב על כל החבית, ומטעם מזיק [או פשיעה בשמירה] - שכשלוקחים חלק מהחבית, דרכה להחמיץ בכולה,                              אבל במי-פירות ובפירות, אע""פ שראינו שהם מחמיצים, אין זה מחמת מה שלקח וחייב רק על מה שלקח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ג	מתוך מה שמנינו פה רק דבר אחד יש בו את הטבע הזה ש....	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל פירות לשמור וחלק מהפירות התחילו להתרקב: 1]מאיזה כמות התרקבות מחוייב למוכרם? והאם מוכרם רק בב""ד או אף שלא בב""ד?  2]באיזה 2 אופנים א""צ למוכרם?"	"1.כשהתרקבו יותר מהשיעור שרגילים להתרקב במשך כל שנה, מוכרם בב""ד.   2. כשהתרקבו כמו השיעור שרגילים להתרקב , וכן אפילו כשהתרקבו יותר מהשיעור שרגילים להתרקב אבל המפקיד גר באותו עיר של השומר ויכול לבוא לקחתם, א""צ למוכרם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף יד/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור דבש או יין והתחיל להתקלקל ועכשיו הפסיק להתקלקל,            איך יתכן שאעפ""כ יהיה מחוייב למוכרו?              ומה הטעם?"	כשהיין או הדבש מונחים בקנקנים/בסלים, כי אמנם פסק הנזק ביין ובדבש אך עדיין יש נזק לקנקנים ולסלים, וכדי למנוע בהם את הנזק מוכרם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף יד/סעיף טו/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] כשצריך למכור את הפקדון, למי אסור למוכרו? ומה הטעם?     2] כשמכרו,   האם מותר לשומר להשתמש בכסף שקיבל תמורת-הפקדון?         איזה דרגת חיוב-שמירה יש לו עליהם?	"1.א""י למוכרו אפילו בפני ב""ד לעצמו ולכל קרוביו שפסולים לדונו ולהעיד עליו  - מפני החשד שקנוהו בזול.       2.מותר ונהייה ש""ש עליהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר על סחורה ושווי הסחורה עומד לרדת או ליחרם ע""י המלך, האם צריך השומר למוכרה לפני שתופסד? ומה הטעם?       ואם כן - מתי?"	רק שמגיע הזמן שיורד המחיר או שהמלך מגיע, ימכרנה - כי שמא, הבעלים רוצים את הסחורה לעצמם כדי לאוכלה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף יד/סעיף טו/סעיף טז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שקיבל חמץ לשמור ומתקרב חג הפסח - שהחמץ עומד להאסר, 1] ממתי צריך השומר למוכרו? 2] ולכמה זמן ימכרנו?	"1] לפני השעה החמישית - ובזמן שעוד יוכל למצוא בנ""א שירצו לקנותה.                     2]מוכרה רק לפסח, שאם ימכרנה לצמיתות, מפסיד לבעלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף יד/סעיף טו/סעיף טז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קיבל לשמור ס""ת, באיזה אופן מוטל על השומר לפותחו - וכל כמה זמן? ובאיזה אופן לא? וכשצריך לפותחו, האם מותר לו גם לקרוא בו [3 הגבלות]? 2]מה הדין כשקרא תוך כדי גלילה פעם בל' יום -לדעת הב""ח והש""ך ולדעת השו""ע?"	"1] כשבעלי הס""ת במדינת השומר, לא יגע בס""ת,                      כשבעלי הס""ת לא גרים במדינת השומר, פותחו - ותוך כדי פתיחת הס""ת, מותר אף לקרוא בו - וב3 הגבלות:1.לא יקראו בו 3 בנ""א אף באותו ענין. 2. לא יקראו בו 2 בנ""א ב2 ענינים. 3.לא יקרא בו אפילו אדם אחד  לדבר שלא למד מעולם או אפילו כשכבר למד בו אסור באופן שעושה בו הפסקות לקריאת תרגום.                                      <br>נחלקו הפוסקים מתי מוטל על השומר לגלול את הס""ת: השו""ע סובר, פעם בי""ב חודש, הב""ח והש""ך סוברים, פעם בשלושים יום.                  <br>נחלקו הפוסקים בדעת השו""ע כשגלל את הס""ת פעם בל' יום ותוך כדי גלילה קרא בו, האם זה נחשב לשליחות יד:       דעת הש""ך, שזה נחשב לשליחות יד - שהרי השתמש בס""ת בזמן שאיננו צריך לגוללו,         דעת הקצוה""ח שאמנם מחלו הבעלים על גלילת הס""ת פעם בל' יום  אבל ודאי שגלילת הס""ת פעם בל' יום מועילה לס""ת ולכן א""א להחשיב שפתח את הס""ת לצורך עצמו, ולכן גם כשקרא בו תוך כדי גלילה, אין זה נחשב לשליחות יד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ח קיבל לשמור ספרי קודש - חלקם הם ספרים חדשים טרם יצאו- לשוק, וחלקם הם ספרים שיצאו כבר לשוק וגם לת""ח השומר יש לו כמותם, וחלקם הם ספרים ארוזים וע""ג העטיפה החיצונית כתוב:""בשום פנים ואופן אין לפתוח! גזל!"": 1]באיזה ספרים לכו""ע מותר לת""ח להשתמש? ומה הטעם? 2]באיזה ספרים נחלקו בו הפוסקים? 3]ובאיזה ספרים לכו""ע אסור?"	"1.מותר להשתמש בכל הספרים שאין לת""ח בביתו - שהרי הבעלים הפקיד  אצל ת""ח - על דעת שיוכל הת""ח להשתמש בו - וכמו המפקיד כסף אצל חלפן כספים כיון שהוא יודע שישתמש בו.<br>2.נחלקו הפוסקים האם מותר להשתמש בספרים שאין לו - כשיודע שהבעלים מקפיד על השתמשות בספריו, דעת הסמ""ע והגר""א שאסור - שהרי הסברא  היחידה שהביא הרמ""א להיתר השתמשות בספרים והוא - משום שהבעלים מסרו לו ע""מ שישתמש, דעת הלבוש והש""ך שמותר, כי אף כופים ב""ד להשאיל ספרים למי שאין לו - וכמש""כ במדרש ובתוספתא שלא יבוזו לגונב ד""ת ומזכה בזה את הרבים.<br>3.אסור להשתמש בספרים שיש לת""ח כמותם ואף בסתמא - שהרי בזה אין אומדנא שנתנו לו כדי שישתמש וגם ב""ד לא יתירו לו להשתמש כשיש לו את אותם ספרים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מתי ב""ד כופים להשאיל ספרים שיוכלו ללמוד בהם? ומה הטעם?   2] הפקידו אצלו ספרים ורשום על-גבם: ""אין להשתמש""! ""גזל!"", ואין לו שום ספרים שיוכל ללמוד ויש לו ביטול-תורה, האם תתיר לו ללמוד בהם? ומה הטעם?"	"1.במקום ביטול-תורה  - וישלמו על הנזקים שיהיה בהם.   2. לדעת הלבוש והש""ך מותר משום ""בוז יבוזו לגנב"", אך לדעת הסמ""ע והגר""א כיון שהרמ""א לא העתיק את הטעם הזה, לכאורה היה צריך להיות שיהיה אסור,                אך כתב הגר""א שמותר - שהרי כתוב בגמ' שהמשאיל ספרים ללמוד בהם הפסוק מכנה אותו ""עושה צדקה בכל עת"", ולמד הגר""א שזה נחשב לצדקה ממש, וכיון שקיי""ל שכופין על הצדקה, אף כשהוא מקפיד שלא ישתמשו בספריו מותר ללמוד בספריו - ומדין כפיה על הצדקה.     [ולכאורה נראה מכאן שס""ל לגר""א כדעת המחנ""א המובא בגליון מהרש""א בריש הל' צדקה שמותר לעני לקחת ממי שלא נותן צדקה - ומדין כופין על הצדקה, שאל""כ כיון שהוא שומר ולא ב""ד איך מותר לו להשתמש ללא רשותו, אך א""כ מדוע הגר""א מביא אח""כ את הטעם של המרדכי שבוז יבוזו לגנב - הרי מדין כפיה על הצדקה מספיק להתיר .]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל כסף לשמור והבעלים דרשו את כספם כדי להרוויח בו והשומר במקום להשיבו לבעלים לקח את הכסף ללא רשות הבעלים והשקיע אותו לעצמו והרויח בו, וטוענים הבעלים שהם רצו להשקיע את כסף הפקדון במקום שהשומר השקיע ויש להם הוכחה לזה שהם חשבו להשקיע במקום שהשומר השקיע - ואם השומר היה משיב להם את כספם ע""פ דרישתם - היה להם את אותו רווח שהשומר הרוויח, למי הולכים הרווחים: 1]כשהשומר לא התכוון לגזול את הכסף? וכיצד נפסק למעשה?    2]כשהשומר התכוון לגזול את הכסף שהופקד אצלו?"	"1]כשהבעלים ביקשו לקבל בחזרה את כספם והשומר לא החזירו והשקיעו, וטוענים הבעלים שאם היה מחזירם להם היו מרויחים, המהרש""ל סובר והובא בש""ך שהרווחים לשומר - כי ההפסד של הבעלים מוגדר שאינו אלא ""מבטל כיסו של חברו"",  מאידך המרדכי כתב וכך פוסק הרמ""א שהרווחים לבעלים - כיון שאנו דנים על הרווחים שכבר קיימים במציאות לפנינו  של מי הם ולא על מה שהיו יכולים להרויח , ולכן אין זה מוגדר ל""מבטל כיסו של חברו"" אלא ל""אוכל חסרונו של חברו"".              ולמעשה, כתב החת""ס [הובא בפ""ת] שקשה להוציא מהשומר את הרווחים כי ממה שהש""ך מציינו ב3 מקומות אנו לומדים שהש""ך נוטה לדעת המהרש""ל.       2.כתב הנתיה""מ שמשלם רק את הקרן - כי מפני תקנת-השבים הגזלן קונה את הגזילה בשבח-מלאכה.       יל""ע למה הוצרך לזה, ולא אמר משום שהגזלנים תמיד משלמים רק כשעת-הגזילה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח לקבל עבורו הלוואה מגמ""ח סך 1,000$: 1] האם מותר לשליח להשתמש ב$ לעצמו ע""מ שמיד אח""כ יפרע להם? ומה הטעם?    2] באיזה אופן מותר? ומה החילוק אם מייחד למשלח מעות או לא?"	"1.לא - כי המשלח מקפיד.                      2. כשלשליח יש בביתו $1,000 ומייחד אותם למשלח שיתן לו אותם.[נתיה""מ לעיל סימן קכ""א והו""ד בפ""ת כאן, וכן מפורש בנתיה""מ לעיל סימן קפ""ג [סוסק""ד]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה החילוק בדין כלפי המחיר שצריך לשלם בין מי שנתנו לו לשמור על חבית-יין מלאה ובלי רשות פתח את החבית ולקח חלק מהיין ושאר היין התקלקל לבין מי שמכר יין ואמר שיקנה ממנו את כל החבית וישלם למוכר לפי מידה [- שימדוד המוכר את הכמות שיש בחבית] ובאמצע מדידית-החבית הקונה התחרט מכאן-ולהבא ולא רוצה לקנות עוד מהיין? [נתיה""מ לעיל סימן ר' ס""ק י""ג]   2]מהי הסברא בחילוק?"	"1.פתיחת חבית של שומר בלי רשות היא נחשבת לשליחות-יד ולכן עליו לשלם כמו תשלומי גזלן והוא: ישלם את ההפרש מכמה שעתיד להיות שוה היין כשלבסוף הוא יחמיץ לבין כמה ששוה היין לפני שפתחו את החבית, אבל מי שבא לקנות ובאמצע מתחרט ונעשה מעשה על פיו [-פתיחת-החבית] עליו לשלם כמו שמזיק משלם ולכן א""צ לשלם אלא כמה ששוה היום חבית פתוחה כאשר אנו היום יודעים שהיין עתיד להחמיץ בהמשך - כי מוטל על הניזק למכור את החבית כדי שלא יהיה עליו יותר הפסד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצב/סעיף ג		
